בשנה האחרונה אני מדלג בין איביזה (אי בצד הקטלוני של ספרד) לישראל, מנסה לחלק את הזמן בין בית, משפחה, מסעדות ועומס המחויבויות המבורך. אני מרגיש שהגיע הזמן לקרב בין אביזיה ליפו תל אביב דרך האוכל. ולמה אני מתכוון?  אני מתכוון ל"צ'ירינגטו בלו"! מסעדת חוף יפהפייה באי איביזה, מסעדה שקיבלתי את הזכות ללוות אותה מתחילתה, החל מתכנון מטבח, קונספט קולינרי, בניית תפריטים וכל מה שמסעדה דורשת. 

"צ'ירינגטו בלו" (שפירוש המילה בספרדית הוא בר/טברנה) דוגלת בתפריט "שרינג", (בעברית ״חלוקה״) כמו שאנחנו הישראלים אוהבים, מנות ששמים במרכז השולחן – כולם מזמינים לכולם ואוכלים ביחד,  המטבח של המסעדה הוא תענוג ים תיכוני עם מנעד רחב של מאכלי ים מגוונים בשילוב טעמים מהמטבח הישראלי שלנו – השילוב הוא זה יוצר את הקסם.

כשחשבתי על מנות חדשות ליפו תל אביב דמיינתי את הים (של תל אביב וגם של איביזה), רציתי מנות שמחות, מנות ששמים באמצע השולחן וחולקים. ברגע שהבנתי שזה מה שמתאים לנו עכשיו לקיץ, הרעיונות והצלחות זרמו מהמטבח כמו ים. טליאטלה טרטר בקר וקוויאר טאסוס/רביולי דלעת ושקדי דובדבנים בחמאת מרווה ועוד צלחות מפעימות רעננות המשלבות חומרי גלם נאים עם מבושלים וביחד מענגים את הנשמה.

אני מאוד אוהב את המנות החדשות שהוספנו לתפריט, מזמין אתכם לבוא להנות איתנו. 

לראשונות הוספנו:

צלחת של מה שאני אוהב – טונה, חצילים, עגבניות וסחוג. 

למנות הביניים הוספנו:

טליאטלה טרטר בקר וקוויאר טאסוס.

רוסטביט טונה, טונה אדומה, שמן זית וטעימות עדינות של חרדל-וואסאבי. 

פילה בקר נא, ממולא עשבים ובורגול, שמן זית וחרדל חריף. 

לעיקריות הוספנו:

רביולי דלעת ושקדי דובדבנים בחמאת מרווה. 

פאייה של טלה מהטאבון, אורז, מעורב טלה, סופריטו עגבניות ופלפלים. 

אוכף טלה צלוי על העצם והלחמעג'ון שלו.